בילדקו הנדסה בע"מ נ' יבין ואח'

פסק דין

הצדדים לתביעה ותמציתה

1. מונחת לפניי תביעה אשר הגישה בילדקו הנדסה בע"מ, חברה קבלנית לבניה ופיתוח (להלן: "בילדקו") כנגד מר רם יבין (להלן: "יבין"), מר אברהם בן ארוש, מר מיכאל גל ושותפותם לבנייה; בעלי קרקע ברח' המבדיל 2 ר"ג הידועה כגוש 6204 חלקה 155 (להלן: "הנתבעים"; המקרקעין יקראו להלן: "האתר"). מנהל בילדקו הינו ג'ורג' אבינדר (יקרא להלן: "אבינדר").

2. בין הצדדים נחתמו ביום 17.6.2007 שני הסכמים לביצוע פרויקט בניה אחד מסוג TURN KEY PROJECT לבניין מגורים באתר (להלן: "ההסכם"/ "החוזה"; נספחים 1 – 2 לכתב התביעה ו"הפרויקט" בהתאמה). התמורה שהיה על הנתבעים לשלם לבילדקו היתה 3,213,000 ₪ (על פי הסכם א1) וכן תמורה נוספת בסך 6,462,000 ₪ (על פי הסכם א2). אין מחלוקת כי על הקרקע היה מצוי מבנה ישן; אין מחלוקת שבילדקו החלה בביצוע העבודות בסמוך לאחר חתימת ההסכמים; אין מחלוקת כי ביום 1/1/08 ניתן צו הפסקה מינהלי בטענה שהריסת המבנה הישן נעשתה בניגוד לתנאי ההיתר; אין מחלוקת שביום 28/1/08 ניתן צו הפסקה שיפוטי המורה על הפסקת העבודות; אין מחלוקת שהעבודות חודשו ביום 13/3/08 או בסמוך לכך, שלא באמצעות בילדקו (ולאחר מכן הופסקו שוב, אולם אין הדבר רלוונטי לענייננו). המחלוקות בין הצדדים מתרכזות בשני עניינים – הראשון נוגע לידיעה של בילדקו ולמצג שהציגו הנתבעים בפניה בשלב המשא ומתן והחתימה על ההסכמים בנוגע לאופי ביצוע העבודות והיקפן (במיוחד לעניין עבודות ההריסה ובניית השלד); והשני נוגע לסיבה בגינה לא שבה בילדקו לעבודה באתר.

3. בכל הנוגע לעניין הראשון טוענת בילדקו שאופן ביצוע העבודות בפועל היה שונה מהותית מכפי שעולה מההסכמים שנכרתו בין הצדדים; מהתוכניות שהוצגו בפניה; משהוסבר לה בשלב המשא ומתן. לשיטתה נמסר לה כי עליה לבצע הריסה של המבנה הישן כולו, למעט קיר מרתף דרומי (עמ' 37 ש' 16 – 17) וכי עבודות ההריסה אמורות היו להתבצע לכל היותר בשני שלבים (סעיף 21 לתע"ר אבינדר). בהתאם למצג זה בוצע התמחור לפרויקט. עוד טוענת בילדקו כי סוכם שככל שעלויות ההריסה או הביצוע תהיינה גבוהות מהעלויות שנקבעו על פי התכניות הראשוניות תיערך התחשבנות נוספת ותשולם תמורה נוספת. לטענתה, בסופו של יום ביצעה עבודה החורגת בצורה ניכרת מהעבודה המקורית עליה התחייבה בהסכם ואופן העבודה של ביצוע הריסה בחלקים במקביל לבניית השלד לא היה כפי שסוכם. בכל הנוגע לעניין השני טוענת בילדקו כי כלל לא נקראה לשוב לאתר עם חידוש העבודות; כי לא התקיימו התנאים הקבועים בהסכמים להפסקת עבודות וגם הקפאת ההליכים אליה נקלעה בחודש מרץ 2008 לא הצדיקה את אי חזרתה לאתר, ההיפך הוא הנכון.

4. מנגד טוענים הנתבעים שעל פי התב"ע נדרש היה להקים את בניין המגורים כך שהריסת חלקים מהמבנה הישן תעשה בד בבד עם עבודות הבניה. הנתבעים טוענים שבהתאם לכך הוגדר היתר הבניה והגרמושקה אשר צורפה לו (מוצג נ/21), וכן מערכת ההסכמים הנלווית. בנוסף ולחילופין טוענים הנתבעים כי גם אם נפל פגם כזה או אחר בניסוח אחד מההסכמים או התוכניות, אזי אופן ביצוע העבודות היה ידוע וברור לבילדקו עוד בטרם נחתמו ההסכמים ובטרם בוצע תמחור העבודות על ידה. הנתבעים טוענים כי ניתן ללמוד על כך בין היתר מעדויות הצדדים; מהפגישות בהם השתתפו עוד בטרם נחתמו ההסכמים; מהפרוטוקולים של המפגשים; מיומני העבודה שהוצגו, בהם אין תיעוד למחאה של בילדקו בזמן אמת באשר לאופי ביצוע העבודה; מאי העלאת דרישות כספיות לתמחור מחדש של העבודה. הנתבעים דוחים מכל וכל את תיאוריית ה"קנוניה" שהועלתה על ידי בילדקו לפיה מלכתחילה תכננו הנתבעים להערים על עיריית רמת גן ובשל כך הציגו את העבודות באופן שונה, הן בהסכמים ובתוכניות והן כלפי בילדקו. הנתבעים טוענים שהעובדה שהצווים הוסרו בסופו של יום ושההליך הפלילי אשר ננקט כנגד יבין הסתיים בשל חזרה של המאשימה מכתב האישום, מלמדים שאין בטענה זו כל ממש, מעבר להיותה חסרת כל היגיון כלכלי. בכל הנוגע לעניין השני טוענים הנתבעים כי דווקא הם פנו לבילדקו בבקשה לשוב לעבודה, אך זו האחרונה לא הגיבה ולא הותירה בידם כל ברירה אלא להעסיק גורם אחר, בעלות גבוהה יותר. עוד טוענים הנתבעים שמצבה הכלכלי של בילדקו (הקפאת הליכים בשל חובות כבדים בהם היתה נתונה באותה עת), כלל לא איפשרו לה לשוב לעבודתה.

5. אלו בתמצית המחלוקות בין הצדדים, בגינם הגישה בילדקו את התביעה שבפניי. בילדקו טוענת שעקב שינוי תכניות ההריסה והארכת תקופת הביצוע מעבר ללוח זמנים החוזי (העניין הראשון שהוגדר להלן) נגרם לה לנזק בסך 1,066,428 ₪. בשל העניין השני (דחיקתה מהאתר ומניעת רווח מביצוע ההסכמים במלואם) נגרם לה נזק בסך 1,500,000 ₪. בתביעה זו תובעת את הסך 2.5 מיליון ₪ (סכומים אלו שונים מאלו שנכללו בחוות הדעת של המומחה מטעם התובעת, מר יוסי לזר, להלן: "לזר", על כך בהמשך). יש לציין כי מעבר לתשלומים שוטפים ששילמו הנתבעים לבילדקו , אזי במהלך חודש 11/2007 שילמו לה הנתבעים סך של 120,000₪. בפרטי החשבונית נכתב: "על חשבון עבודות עתידיות בפרויקט" (נספח 13 לתע"ר יבין); ביום 31.1.2008, לאחר משלוח מאזן בוחן מטעם בילדקו ליבין, שילמו הנתבעים לבילדקו 287,874 ₪ (כולל מע"מ). בחשבונית שהונפקה בגין תשלום זה נכתב: "עבור ביצוע עבודות בניה" (נספח 15 לתע"ר יבין). סך הכל שילמו הנתבעים לבילדקו עבור העבודות שבוצעו על ידה סך של 1,710,725 ₪.

6. כפי שכבר הוזכר לעיל, בשלהי שנת 2007 נקלעה בילדקו למצב תזרימי קשה. לעזרתה נחלץ חמו של אבינדר שהינו קבלן ידוע ומוכר בעל אמצעים כספיים וארגוניים אשר היו בהם לסייע לה להתגבר על המצב אליו נקלעה, כך לטענתה. לצורך הבראת בילדקו פנתה היא לביהמ"ש המחוזי בחיפה וביקשה צו הקפאת הליכים ואישור הסדר נושים. ביהמ"ש נעתר לבקשה ונתן ביום 26.3.2008 צו הקפאת הליכים. כמו כן, מינה את רו"ח יובל קדרון כנאמן לצורך ביצוע ההבראה ומימוש הסדר הנושים (נספח 3 לכתב התביעה). ביום 14.12.2009 נעתר ביהמ"ש המחוזי לבקשת הנאמן להתיר את הגשת תביעה זו (נספח 7 לכתב התביעה).

7. לאחר הגשת התביעה, ובמסגרת קדם משפט שהתקיים ביום 24.4.2012, הוריתי, חרף התנגדות הנתבעים, על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס עמירם יפה (להלן: "מומחה ביהמ"ש"). בהתאם להחלטתי המוזכרת היה עליו לבדוק: "המומחה יתייחס לראש הנזק הראשון. דהיינו, יבחן האם אכן העבודה שנדרשה בפועל מהתובעת היא זו שהוזמנה על-פי ההסכם, נספחיו והיתר הבניה. לגבי ראש הנזק השני, אני מפנה לדברים שאמרתי בדיון הקודם. על התובעת יהיה להוכיח את הרווח שהיא עצמה אמורה הייתה להפיק בפרויקט זה. המומחה יתייחס לנתונים שהובאו על-ידי התובעת ויתן את דעתו האם מדובר ברווחים סבירים ומקובלים בענף בנסיבות העניין. אציין כי התייחסות המומחה לעניין הרווח הינה, כאמור, בכפוף לכל ההלכות המשפטיות ולדבריי בפרוטוקול הדיון הקודם".

8. מומחה בית המשפט הגיש את חוות דעתו (סומנה במ/1) ונחקר עליה. בתמצית, קבע מומחה בית המשפט כי תיאור הפרוייקט בהסכמים ובתוכניות אינו מבהיר את מורכבותו, וכי יש לשלם סכום נוסף העומד על 284,137 ₪ בגין העבודות אשר בוצעו בפועל על ידי בילדקו. חישוב התמורה הנוספת נעשה על בסיס המחיר החוזי (הפאושלי) ולא על בסיס cost+12%, כפי שביקשה בילדקו (לצורך המשך פסק הדין אתייחס ל"מחיר החוזי" לעומת "מחירי עלות"). בכל הנוגע לעניין השני קבע מומחה בית המשפט כי לבילדקו לא מגיע כל תשלום עבור מניעת רווח בשלבי הפרויקט שלא בוצעו על ידה. מומחה בית המשפט הגיע למסקנה שהנתבעים היו רשאים להעסיק גורם אחר במקום בילדקו, בנסיבות שנוצרו.

9. מעבר לחוות דעת מומחה בית המשפט, הונחו בפניי במהלך ההליך גם תצהירו של אבינדר (ת/1); חוות דעתו של לזר (ת/4), שקיפלה בחובה דרישה לתשלום נוסף של 1,430,134 ₪ (593,212 ₪ בגין העבודות הנוספות בשלב ההריסה והשלד; סך של 836,922 ₪ בגין מניעת רווח עתידי) ; תצהירו של יבין (נ/26); תצהירו של המהנדס צבי אבני ששימש מפקח הבניה בפרויקט (להלן: "אבני", תצהירו סומן נ/25); וכן נעתרתי לבקשת בילדקו לזמן לעדות ללא תצהיר את המהנדס מר חיים שטיינברג , אשר הכין את תוכנית הקונסטרוקציה (ת/5) ותוכנית רצפת מרתף (ת/7). בנוסף, ולנוכח העובדה שבמהלך חקירתו הכחיש אבינדר את חתימתו על גבי נ/21 (הגרמושקה אשר צורפה להיתר הבנייה) וטען כי מדובר בזיוף, התרתי לנתבעים להגיש את חוות דעתו של המומחה להשוואת כתב יד, מר יצחק חגג, (להלן: "המומחה להשוואת כתב יד", חוות הדעת סומנה נ/24).

טענות בילדקו, ביתר פירוט

10. עבודות ההריסה שאמורות היו להמשך 30 ימים, כפי שמוגדרות בסעיף 10 להסכמים, נמשכו הרבה מעבר לכך, בשלבים במקום ברצף, כאשר חלקים נהרסו במקביל והוצבו כלונסאות באופן הדרגתי בהתאם לשלבי ההריסה, זאת בהתאם להוראות הנתבעים והפיקוח. לטענת בילדקו, העבודה בוצעה באופן זה כדי להערים על פקחי העירייה ולהציג מצג שווא שהעבודה נעשית בהתאם להיתר.

11. בתצהיר אבינדר הוסיפה בילדקו וטענה שמהסבר הנתבעים, הצעות ניסור לקידוח בטון (שניתנו בהפניית יבין), טיוטת ההסכם, המסמכים שהועברו ותכניות הביצוע - הבינה בילדקו שאמורה היא להרוס את המבנה הישן כולו פרט לקיר העגול במרתף - בעדותו תיקן אבינדר את הקיר המדובר לקיר המרתף הדרומי (עמ' 37 ש' 16 – 17). זאת ניתן ללמוד, לשיטת בילדקו, גם מפוליסת הביטוח שהוזמנה ע"י יבין, ראו נספחים ד'1 ו-ד'2 לת/1. מוסיפה בילדקו וטוענת שאם היתה כוונה מצד הנתבעים במהלך המו"מ או בחתימה על ההסכם שהעבודות יבוצעו כפי שבוצעו הרי שהיה על היזם להעביר תכנית הריסה פרטנית המפרטת את שיטת פירוק המבנה ובכך היתה בילדקו מתמחרת את עלות ההריסה והשלד בהתאם.

12. בילדקו טוענת שהתקשרה עם קבלן הריסות וכן עם חברת קידוח וניסור בטון על פי המידע שהיה ברשותה, ראו ההסכם נ/17. לטענת בילדקו, בפועל עבודות ההריסה והניסור עלו לבילדקו מעבר לסכומים שסוכמו. ההפרש בין עלות ההריסה על פי התכנון והאומדן (84,300 ₪) לבין העלות בפועל (179,000 ₪) הסתכם בסך 94,700 ₪. בכל הנוגע לעבודות השלד, אזי בהתאם לידוע לבילדקו בעת חתימת ההסכם תוקצבה הבניה בסכום של 954,000 ₪ ותוכנן לבצע את העבודה בתוך פחות מ – 3 חודשים. אלא שבפועל קבלן השלד נדרש לבנות 130 מ"ר ובהמשך 60 מ"ר נוספים ולאחר מכן עוד 70 מ"ר במפלסים ותוך פיצול העבודה כך שהעבודה הפכה יקרה עם תפוקה נמוכה. ההפרש בין הסכום שאמור היה להשתכר קבלן השלד (340,000 ₪) לבין הסכום שהשתכר בפועל (480,000 ₪) עומד על סך של 140,000 ₪. כמו כן, עבודתו נמשכה בסופו של יום שבעה וחצי חודשים.

13. בילדקו טוענת להוצאות נוספות אשר נגרמו לה בשל השינוי המהותי בשיטת העבודה. כך טוענת שהעסיקה פועלים ב"יומית" בעלות 110,000 ₪ לשם ביצוע עבודות כגון: חציבות, מילוי ופינוי שלא נדרשו ע"פ התכנון המקורי; כך טוענת שהיה עליה לשאת בהסעת העובדים ברכב חברה במשך 6 חודשים בסכום של 25,000 ₪; כך טוענת היא שבהוראת הנתבעים עבודות הביסוס ורצפת המרתף בוצעו מתחת לבניין קיים שנהרס בשלב אחר. כתוצאה מכך, המנוף לא נוצל בהתאם להיקף העבודה ונדרש להשתמש במשאבת בטון במקומו. המבנה הישן שטרם נהרס אילץ את בילדקו לעשות שימוש במשאבת מייקו, דבר אשר יקר והגדיל את עלויות העבודה בסכום של 9,646 ₪; כך טוענת בילדקו שבגין קושי הקידוח מתחת למבנה וחלוקת העבודה לשלבים שולם לקבלן הקידוח תוספת 2 ימי עבודה בסך 7,000 ₪. זאת ועוד, בגין עבודות/ תוספות נוספות (כגון: ברזל; יציקת כלונסאות מתחת למבנה ובטון ביתר; בניית קיר שלא הופיע בתכניות ראשוניות; תוספות בטון) שילמה בילדקו 8,448 ₪.

14. נזק נוסף לו טוענת בילדקו נוגע לעניין התקורות. לטענתה, הוצאה בגין תקורות חד פעמיות (כגון חשמל זמני; שילוט; העמדת מנוף; ביטוחים) אמורה היתה להתחלק על פני תקופת הפרויקט כולה. אולם מאחר שהעירייה עצרה את העבודה והנתבעים המשיכו אותה בעצמם, הם נהנו מהשקעותיה היא באתר. בעוד הוצאה זו אמורה היתה להיות פחות מ-2% מהיקף הפרויקט הרי שהיא הסתכמה בפועל כ-8% ובכך נגרם לבילדקו נזק בסך 101,000 ₪. יתר על כן, חל גידול בהוצאות קבועות וחודשיות (כגון שכירת מנוף, שכר עבודת מנהל, מהנדס, חשמל, מים, טלפון ושמירה) בסך 140,136 ₪. במקום הוצאה חודשית של 8.5% מהיקף כל העבודה הוציאה בילדקו כ- 21% מהיקף החשבון המאושר האחרון ע"י המזמין.

15. בילדקו טוענת כי הינה זכאית לכל הסכומים הנ"ל כיוון שהוכיחה, לשיטתה, שהמצג שהוצג בפניה עובר לכריתת ההסכמים, וכפי שמשתקף מההסכמים והתוכניות, לא תאם את שנעשה בפועל וחמור מכך, מראש ידעו הנתבעים או מי מהם כי התוכניות אינן משקפות את העבודה אשר נדרשת בפועל. זאת נעשה כאמור, לשיטת, בילדקו, על מנת להערים על עיריית רמת גן. בעניין זה מפנה בילדקו ללשון ההסכמים; לסיכום הסיור מיום 14/6/07; לשינוי הגרסה שחל, לטענתה, אצל הנתבעים; לאמירות שונות (אליהן אתייחס בהכרעה) שנאמרו במהלך העדויות מפי יבין, אבני, שטיינברג ומומחה בית המשפט. לטענת בילדקו, הנתבעים לא הצליחו להוכיח, גם לא באמצעות חוות הדעת של חגג, שנ/21 נחתם ביחד עם מסמכי ההסכם, ובכל מקרה ההסכם אינו מפנה לתוכנית ההיתר אלא לתוכניות אחרות. עוד טוענת בילדקו שהעובדה שהנתבעים שילמו תשלומים נוספים, למרות שמדובר בהסכם "פאושלי", מלמדת אף היא על כך שהנתבעים הכירו בשינוי המהותי שנעשה ובכך שהעבודות חורגות באופן ניכר מהמוסכם.

16. בכל הנוגע לסכומים הנתבעים בגין העבודות הנוספות טוענת בילדקו שחוות דעתו של לזר לא נסתרה ושהנתבעים לא הביאו כל חוות דעת סותרת מטעמם. לשיטת בילדקו אין להתייחס לסכומים אותם העריך מומחה בית המשפט, שכן בעניין זה הוא חרג מסמכותו ולא קיבל כל הוראה לתמחר את העבודות הללו. אציין כי גם הנתבעים טענו שבנקודה זו חרג מומחה בית המשפט מסמכותו ואין לאמץ את קביעותיו בנוגע למחיר העבודות. לגופו של עניין טענה בילדקו שטעה מומחה בית המשפט כאשר תמחר את העבודות על בסיס המחיר החוזי ולא על בסיס מחיר עלות בתוספת רווח מקובל בשיעור של 12%.

17. בעניין השני, עניין החזרה לעבודה, מכחישה בילדקו את טענת הנתבעים לפיה פנו אליה להמשך העבודה וטוענת שאף הנאמן פנה בעצמו לנתבעים, ואלו סירבו לשתף עימה פעולה. בילדקו מכחישה כי נשלח אליה מכתב מטעם הנתבעים המודיע על סיבת הפסקת העבודה. בילדקו טוענת כי לא התקיימו תנאי סעיפים 39 ו-41 להסכמים, הדנים בהפסקת עבודת הקבלן ע"י המזמין (סעיף 39) ובמקרים בהם ניתן לסלק את הקבלן מהאתר (סעיף 41). בילדקו מרחיבה וטוענת שעל פי סעיף 39 לחוזה ניתנה לקבלן, ולא למזמין, הזכות לדרוש עריכת חשבון סופי אם תקופת ההפסקה תעלה על 3 חודשים. בילדקו לא ביקשה עריכת חשבון אלא לשוב לעבודה ולכן אף הושאר המנוף באתר. על כן, אין ממש בטענת הנתבעים שההתקשרות הופסקה על פי סעיף זה. כמו כן, אין ממש בטענה שבילדקו סולקה על פי סעיף 41 להסכם שכן אף חלופה שם אינה מתקיימת, לא התקבלה הוראה, לא נערך חשבון, לא שולם תשלום לבילדקו וגם לא פיצוי.